1.
כללי
לפני בקשה לשומת הוצאות לפי תקנה 398(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984
(להלן: "
התקנות").
2.
תמצית העובדות הדרושות לעניין:
2.1 המבקשת הגישה תביעה לבית המשפט נגד המשיבות 1 ו-4, (להלן:
"המשיבות"), ונגד מנהליהן, המשיבים האחרים, בטענה כי נעשה על ידם שימוש בלתי מורשה במאגרי המידע שלה, באמצעות רשת האינטרנט. בד בבד עתרה המבקשת למתן סעדים זמניים ובכללם צו מניעה האוסר על שימוש במידע המצוי באתר של המבקשת באינטרנט, צו המסמיך את עו"ד ערן סורוקר, להתמנות ככונס ותופס נכסים מטעמה (להלן:
"כונס הנכסים"). עוד עתרה המבקשת להקנות לכונס הנכסים סמכויות לערוך חיפוש, העתקה, ותפיסה של מסמכים, וחומר ממחושב ממשרדי המשיבים וכן להסמיך את תופס הנכסים לפרוץ לדלתות ולעשות הדרוש לתפיסת הנכסים. בנוסף התבקש בית המשפט להתיר לתופס הנכסים לאחסן את החומר שייתפס ולחייב המשיבים בהוצאות האחסון. בית-המשפט התבקש אף למנות את חברת מיטסי אינטרנשיונל בע"מ, (להלן:
"מיטסי"), המתמחה במיון והעתקה כמו גם מיון ושחזור של חומר מחשב, לסייע לכונס הנכסים לבצע את פעולות העתקה והתפיסה של חומר המחשב.
2.2 בית המשפט, כב' סגן הנשיא, השופט זפט, נעתר ביום 19.9.05 לבקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ומינה את כונס הנכסים וכן את חברת מיטסי, כמבוקש בעתירה לסעד הזמני וקבע דיון במעמד הצדדים.
2.3 כונס הנכסים פעל ביום 21.9.05 לחיפוש ותפיסה של חומר במשרדי המשיבות, בשני מקומות, האחד בתל אביב והשני בנתניה, כאשר הפעולה נעשה בו זמנית בשני האתרים, תוך סיוע בחברת מיטסי ולווי משטרתי. החומר כאמור נתפס, הועתק ונשמר.
2.4 לאחר דיון במעמד הצדדים, החליט בית המשפט כי הצו הארעי יישאר על כנו עד מתן פסק הדין בתובענה (להלן: "
ההחלטה"). בהחלטה השית בית המשפט על המשיבים, יחד ולחוד, הוצאות ושכר טרחה בסך של 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
2.5 כונס הנכסים הגיש מספר דוחות לבית המשפט. האחד מיום 28.9.05 המפרט את הפעולות של התפיסה לו נלווה מכתב של מיטסי המתאר את הפעולות האמורות, ודוחות נוספים הוגשו ביום 9.10.05 וביום 11.10.05, שאף להם צורפו מכתבים של מיטסי.
2.6 המשיבה 4 הגישה בקשה להבהרת ההחלטה נוכח מחלוקת שהתגלתה בין הצדדים בשאלה האם הסך 30,000 ש"ח כולל הן הוצאות והן שכר טרחה או רק שכר טרחה. עוד נטען שאין מקום להשית את שכר כונס הנכסים וההוצאות הנוספות על המשיבות. בית המשפט לא ראה צורך להבהיר את החלטתו.
3. המבקשת הגישה את הבקשה נשוא החלטתי, לקביעת שומת הוצאות בקשר עם הליך כינוס הנכסים ובגדר זאת גם הוצאות שנדרשו לחברת מיטסי והן של חברה שסייעה בשירותי חקירה וליווי משטרתי, אשר כל אלה שולמו על ידה, ועתרה לחייב את המשיבים בהחזר ההוצאות כמו גם הוצאות נוספות. לעמדת המבקשת, על המשיבים לשאת בשכר כונס הנכסים ששולם על בסיס שעות עבודת משרד כונס הנכסים ובשכרה של מיטסי שאף הוא חושב על בסיס שעות עבודה. עוד התבקש בית המשפט לחייב את המשיבים בהוצאות בקשר עם התשלום לחברה שסיפקה תיעוד האירוע כמו גם נשאה בעלויות השוטרים שהתלוו לתפיסה , עלויות צילומים וכדומה, בסכום לא גבוה.
4. ההוצאות הנתבעות על ידי המבקשת במסגרת הבקשה לשומת הוצאות הן אלה:
הוצאות ששולמו לכונס הנכסים בסך של 67,214.02 ש"ח לפי חשבוניות שצורפו כנספחים ח' לבקשה.
הוצאות ששולמו לחברת מנולביץ ניהול מטרת חקירות בע"מ שתעדו וסייעו לכונס הנכסים ונשאו גם בעלויות השוטרים שנלוו לתפיסה, בסך של 6,360 ש"ח, לפי חשבונית נספח ט' לבקשה.
הוצאות ששולמו לחברת מיטסי בסך של 78,621 ש"ח לפי חשבונות שצורפו כנספח י' לבקשה.
הוצאות כלליות עבור נסיעות, צילומים, שימוש במאגר נתונים שהוצאו על ידי משרד בא כוח המבקשת, בסך 1,349 ש"ח.
המשיבים התנגדו לבקשה הן מטעמים משפטיים והן עובדתיים. בהקשר זה נטען בין היתר כי לא ניתן בשלב זה להשית את ההוצאות של הליך כינוס הנכסים הזמני אלא רק בסוף ההליך. עוד נטען שאין לחלק באופן שיוויוני את ההוצאות בין המשיבות. המשיבים גם חלקו על שיעור ההוצאות הנדרשות, באשר לטעמם הן מופרזות, לא היו הכרחיות ולמצער ברובן, קיומם של קשרים בין המבקשת לבין הגורמים האמורים ועוד.